מה היא בנקאות פתוחה (Open Banking)?

כולנו מרגישים שחדשנות חודרת לכל תחומי חיינו במהירות מדהימה, אבל ישנם תחומים בהם קצב ההתקדמות הוא איטי הרבה יותר( מסיבות היסטוריות ,רגולטוריות ועוד). אחד התחומים האלה זהו תחום הבנקאות.

בגלל רגישות התחום והשחקנים הענקיים שנמצאים בו ,תחום הבנקאות מפגר בעשרות שנים מאחורי קצב החיים המודרניים וקצבו של עולם העסקי..

הבנקים לא עושים ליזמים בתחום חיים קלים, הם מנסים לשתף כמה שפחות מידע ולעשות זאת בדרך כלל בצורה לא נוחה ובפורמט שמשתנה מבנק לבנק(לפעמים בין שירותים שונים של אותו בנק).

זה זמן רב שיש ניסיונות של גופים רגולטורים ברחבי העולם לפתור את הבעיה, ליצור סטנדרט אחיד ופתוח של שיתוף מידע  מצד הבנקים.

אזי מהן היכולות העיקריות שהסטנדרט אמור לאפשר?

1. העברת מידע מלא על חשבון בנק של משתמש כולל היסטוריה של פעולות ויתרות.

2. מתן הרשאה ישירה לחיוב חשבון בנק של המשתמש על ידי גוף צד שלישי(דבר שנעשה היום בעיקר דרך חברות אשראי).

פיתוח זה אמור לפתוח את עולם הבנקאות לתחרות בריאה ולאפשר לחברות הזנק להציע שירותים שיתחרו בבנקים ובמוסדות פיננסים.

לאילו פתרונות חדשים אנחנו יכולים לצפות ?

1. שירותים חדשים למתן אשראי חוץ בנקאי בתנאים נוחים יותר ובמהירות.

2. אפליקציות "עוזר פיננסי אישי" כדוגמת MINT, הנותנים למשתמש תמונה פיננסית שלמה על חשבונות הבנק, מסגרות אשראי ומצבו הפיננסי הכולל. אפליקציות אלה יציעו התראות חכמות על מצבים מסוכנים(כמו כניסה למינוס מעבר לרף מסוים) ויציעו פעולות מתקנות.

3. מנועי השוואה/המלצות- שיסקרו את מצב המשתמש ,יסרקו שירותים רלוונטיים  בשוק(למשל תנאים לפתיחת חשבון בנק) ויתאימו לו את הפתרון המושלם.

4. פתרונות סליקה חדשים לעסקים שיעקפו את חברות האשראי ויאפשרו לגבות כסף ישירות מהקונה. עמלות סליקה של חברות אשראי גבוהות למדי ויכולות להגיע  ל20-30% משיעורי רווח של חנויות מסחר מקוון.

אזי מה מצב הנושא במדינות שונות?

1. ארה"ב- הדבר נמצא בחיתוליו. אין הסכמה בין הבנקים לגבי פורמט אחיד להנגשת מידע ואין חתירה רגולטורית לכך. חשוב לציין שבארה"ב פועלים שירותים רבים שמנגישים מידע פיננסי לציבור, אבל הם משקיעים מאמץ רב לבצע התאמות לממשקים שונים של כל בנק.

2. איחוד האירופאי- מבחינה רגולטורית התקבלה החלטה לתמוך בבנקאות פתוחה (PSD 2). מועד אחרון למימוש החלטה הוא דצמבר 2018. למרות ההחלטה המאבק הרגולטורי בנושא עדיין לא הסתיים כמו כן ישנם קשיים ביישום(תשתיות בנקים במדינות שונות). יתכנו דחיות.

   1. אנגליה- היום זאת המדינה המתקדמת ביותר בנושא. למרות יציאתה מהאיחוד היא קיבלה על עצמה את מימוש PSD 2 ואף הרחיבה את הנושא. הבנקים המרכזיים התכנסו וניסחו ממשק משותף שייתמך על ידם. מסוף 2017- תחילת 2018 יבנה סט של נתוני דמה(על סמך נתונים של לקוחות אמיתיים) שיאפשר למפתחים לבדוק את הפתרונות שלהם מול מידע חי. לאנגליה יש עולם פיננסי ובנקאי רחב וחזק מאוד בתוספת תמיכה בבנקאות פתוחה זה מחזק מאוד את מעמדה כשוק יעד עבור סטארט-אפים  בעולם הפיננסי.

3. ישראל- בארץ היום אין תמיכה בסטנדרט של בנקאות פתוחה. היו מספר הצעות בתחום מגופים שונים שאף דיברו על יישום הנושא עד 2020, אבל כרגע הנושא לא בכותרות. הבנקים המרכזיים קיימו בעבר תחרויות למפתחים במטרה לפתח שירותים פיננסים חדשנים אבל התחרויות היו מוגבלות למידע וממשקים של אותו בנק ספציפי. יש מספר שירותים ישראלים שיודעים להתחבר לחשבונות של משתמשים(בדרך כלל מדובר בעסקים) על מנת לאסוף מידע על פעילותיהם, להציג בצורה ידידותית ולתת המלצות והתראות. השירותים האלה עבדו מאוד קשה גם בצד המסחרי(התקשרו בצורה ישירה מול כל בנק כדי לקבל גישה) וגם בצד הטכני. מהשיחות שלי עולה שבנק ישראל עוקב מקרוב אחר התפתחות בנקאות פתוחה בחו"ל. אני מקווה שנראה את הדבר גם בארץ בעתיד הלא רחוק.

ליזמים מתעניינים בתחום אני ממליץ לקרוא את הקול קורא של Nesta להגשת רעיונות בתחום בנקאות פתוחה לפתרונות חדשניים לעסקים קטנים באנגליה. ניתן להגיש מעומדות עד סוף מאי. כדאי להזדרז!

אני מקווה שסקירה זו נתנה הצצה ותעודד מיזמים חדשים ומעניינים. .

אנחנו באיניטק מעורבים מאוד בתחום היזמות הפיננסית גם כבית תוכנה שמספק פתרונות דיגיטלים בתחום וגם כמנטורים באקסלרטורים שונים.

בברכה

ישי טנצר,

מנכ"ל איניטק

בית תוכנה המתמחה בפתרונות דיגיטליים

https://initech.co.il/

contact@initech.co.il