תובנות ממנטורינג בגוגל
במהלך כחצי השנה האחרונה, הגעתי דרך קבע למפגשי המנטורינג של גוגל, בהם יוצא לי לפגוש וללוות יזמים וסטארט-אפים מכל הרקעים, הסוגים והמינים. בעקבות מפגשים אלה, התגבשו אצלי מספר תובנות שהייתי רוצה לחלוק אותם איתכם:
- אופנה ל-UX – 90% מהאנשים שבאו להתייעץ איתי שאלו על UX. אין ספק ש-UX ועיצוב המוצר מהווים חלק מהותי וחשוב, אך הם לא החלק היחיד. יש הרגשה שאנשים מחפשים פתרונות בממשק המשתמש לפני שהחליטו על מהות המוצר, קהל היעד שלהם ושאר גורמי מפתח.
- רואים מעט מוצרים לא בשלים – בין כל היזמים שהדגימו לי את המוצר שלהם כמעט לא היו דברים בתחילת הדרך/באמצע הבנייה, אבל מצד שני במקרים רבים לא היה ברור מי הלקוחות של המוצר או אפילו לכמה אנשים הראו אותו לשם קבלת פידבק. המסקנה – אנשים רצים לפתח לפני שבודקים את טיב הרעיונות ובוחנים את ההיתכנות. במצבים האלה, אני מאמין שהמוקאפ האינטרקטיבי יכול לשמש ככלי מחקר מעולה, לקצר את הדרך למסקנות חשובות ולחסוך בעלויות פיתוח.
- אל תפחדו לחשוף את הרעיון שלכם – שאנשים שמגיעים לגוגל קמפוס לא מפחדים לחלוק את הרעיון שלהם עם אחרים לקבלת עצות והמלצות. הפחד ההסטרי שהרעיון יועתק שמוכר לי מהרבה מקומות אחרים בקהילת הסטארט-אפים בישראל כמעט ולא נכח במסגרת ימים אלה. האנשים מבינים שרעיון זה נחמד אבל הצוות והביצוע מכריעים. כל הכבוד!
- זריקת מושגים מקצועיים באוויר (Name Dropping) – אני פוגש יותר מדי יזמים שמנסים לדבר במושגים ו-buzzwords של עולם הסטארט-אפים כדי להרשים ולהראות שהם בעניינים. השימוש במושגים מסוימים הפך להיות כל כך רחב שלפעמים הדובר לא מבין לגמרי את משמעות המילה או אפילו משתמש בה בהקשר לא נכון לחלוטין. המלצה חמה – לפני שזורקים עוד מושג מקובל, תעצרו ונסו להגיד את אותם דברים בשפה פשוטה, ברורה וחד משמעית, כך שאתם בטוחים במשמעות של המסר המעובר למאזין. איכות התקשורת בינכם ובין המנטורים, המשקיעים ומשתפי הפעולה תשתפר פלאים.
- הבחנה בין עיקר לטפל – יותר מדי אנשים באו אלי עם שאלות הנוגעות לגודל הכפתורים הרצוי ושאר ענייני עיצוב, בעוד שחלקים שלמים מהמוצר לא היו קיימים כלל או לא עבדו. ירידה לפרטים זו תכונה מבורכת, אבל כולנו צריכים להזכיר לעצמינו מה הלב של המוצר ולקחת את שאר הדברים בפרופורציות.
- שימוש בהגיון בריא – שמעתי הרבה אנשים שסיפרו שחסרה להם דעת מומחה בנושא כלשהו (UX, משפט, פיתוח) ולכן הם לא מצליחים לקדם את המוצר עד אשר ימצאו את אותו המומחה שיעזור להם; לפעמים החיפוש אורך חודשים רבים. אין ספק שדעת מומחה חשובה, אבל לא על חשבון התקדמות המיזם. אם נשתמש בהגיון הבריא שלנו ושל האנשים הסובבים אותנו, נגלה שאנחנו יכולים להשיג תשובות וניחושים לא רעים ולהתקדם מהר לעבר המטרה. חשוב לזכור שלפעמים עדיף להתקדם ולטעות, לפול, לקום, ולהמשיך להתקדם מאשר לשבת במקום ולחכות למומחה הנכסף.
- מה עושים כשאין כסף – בהמשך לנקודה הקודמת, מה עושים שאין לכם כסף ל-UX, עיצוב, פיתוח? מתקדמים עם מה שיש! לדוגמא, אם אין כסף למומחה UX, חושבים לבד ומתייעצים עם הסובבים איך המוצר צריך להראות כדי שיהיה נוח לתפעול, ומחפשים השראה במוצרים דומים. אין כסף לעיצוב? תבחרו טמפלייט קיים ותשתמשו בו. אין כסף לפיתוח? תראו איזה מוצר/מערכת/תהליך ידני שקיים וזמין לכם יכול לפתור את הצורך בשלב הראשוני (למשל, במקום לפתח רשת חברתית נישתית – תפתחו עמוד פייסבוק ונסו לאסוף סביבו את אותה הקהילה). שוב, עדיף לעשות משהו לא מושלם שדורש שיפור מאשר לא להתקדם כלל.
מעל לכל אני רוצה להודות לכל אותם יזמים נהדרים שיצא לי ללוות, מהם למדתי לא פחות משתרמתי להם, ששומרים על קשר ומגיעים כל פעם לעדכן לגבי התקדמויות והתפתחויות בפרוייקטים שלהם.
תודה רבה!
שלכם,
ישי טנצר
